המטבח האיטלקי: מי לא אוהב את המטבח האיטלקי? רוב האנשים מציבים את הפסטה כמאכל האהוב עליהם ביותר. ילדים אוכלים אותה עם רוטב עגבניות, ולעומתם מבוגרים יעדיפו אותה עם שמנת ופטריות. אז מה הפלא שהיא זכתה לקבל יום המוקדש רק לה בכל 25 לאוקטובר?
המטבח האיטלקי
המטבח האיטלקי הוא אחד המפורסמים ואהובים בעולם. במטבח האיטלקי יש משהו מנחם, הוא משדר משפחתיות וביתיות ואולי זאת הסיבה שאנחנו הישראלים כל כך אוהבים אותו. אחד המאפיינים החשובים במטבח האיטלקי הוא שימוש בחומרי גלם איכותיים וטריים ושיטות בישול מסורתיות, כמו כן המטבח האיטלקי הוא מטבח עונתי, לכן המזון המוגש הוא בהתאם לעונות השנה. המטבח האיטלקי כולל שילוב של מגוון רחב וצבעוני של אזורי איטליה והוא מתבסס על תרבויות, עמים ומסורות עתיקות של אלפי שנים. שמות של מאכלים רבים מעידים על מוצאם לפי המקומות מהם הגיעו לראשונה לדוגמא בולונז מבולוניה, פיצה רומאנה מרומא סלט קפרזה מקפרי ועוד.
אז נכון שאיטליה זה לא רק פיצה, פסטה וריזוטו אך אין ספק כי הפסטה הנציגה החשובה של איטליה בכל העולם. היא הפכה למזון בסיסי בכל מטבח ואין כמעט ארוחת צהריים המתקיימת בלעדיה.
כמו עם הרבה מאכלים כך גם לגבי הפסטה, קיימת מחלוקת בין הסינים לאיטלקים, למי היא שייכת. יש הטוענים שהיא הגיעה עם מרקו פולו מסין, ואחרים אומרים שהפסטה היתה שם עוד קודם, כך או כך הפסטה הפכה למאכל לאומי באיטליה. ואיך הגיעה הפסטה לכל העולם? בזכות תומאס ג'פרסון אשר בשנת 1789 סיים את תפקידו כשגריר צרפת ושב לארצות הברית והביא עימו מכונות פסטה. בעקבות כך החל ייצור תעשייתי של פסטה בארה"ב, מה שהביא להפצת פסטה בעולם.
פסטה מאמא מיה
מקור השם פסטה באיטלקית ופירושו בצק. פסטה איכותית מיוצרת לרוב מקמח סמולינה מחיטה קשה (דורום). הפסטה מבושלת במים עם מעט מלח או נאפית, ומוגשת לרוב בתוספת רוטב. האיטלקים שידרגו עם השנים את הכנת הפסטה ואף יצרו תורה שלמה של "מותר ואסור" בהכנת פסטה.
מאמרים נוספים:
- הכנת בשר במטבח המודרני
- בורקס בשר: החטיף הכי טעים בעיר!
- מתכוני בשר ועוף בטאבון שכל קרניבור חייב להכיר
מעל 400 סוגים של פסטות
ישנם מעל ל 400 סוגים שונים של פסטה. לרוב הם נקראים עפ"י המראה שלהם ספגטי: חוט דק, לינגוויני: לשונות קטנות, פטוצ'יני: סרטים דקים, קונצ'ליוני: צדפות, פרפרלה: פרפרים וכו'. מלבד השינויים בצורה החיצונית, לצורות השונות של הפסטה קיימת משמעות בצורת הבישול ובחירת הרוטב. לדוגמא פסטה ברוטב עגבניות צריכה להיות בעלת שטח פנים רחב על מנת לספוג כמה שיותר מהרוטב. לעומת זאת, פסטות ארוכות ודקות כדוגמת ספגטי ולינגוויני מתאימות יותר לרטבים מבוססי שמן זית או שמנת ופסטה חלולה בעלת וחורים או שקעים מתאימה לרטבים עשירים בירקות או בשר.
ויש עוד
כיום ניתן למצוא מגוון סוגים של פסטה מקמחים שונים, בצורות שונות, עם או ללא ביצים, טרייה או יבשה. החל מפסטה המוגשת לארוחת צהריים במילויים ורטבים שונים ועד פסטה משוקולד לקינוח.
טיפים מעשיים להכנת פסטה מושלמת בבית
הבסיס להכנת פסטה טובה מתחיל במים. הכלל המקובל בין שפים איטלקים הוא להשתמש בכמות מים נדיבה, כליטר וחצי מים לכל מאה גרם פסטה בערך, ולהמליח אותם היטב לפני שהמים רותחים, עד שהטעם שלהם מזכיר מי ים. מלח מספיק הוא זה שנותן לפסטה עצמה טעם מהפנים ולא רק מהרוטב שמצטרף אליה בסוף.
הביטוי האיטלקי המפורסם "אל דנטה" מתאר את מרקם הבישול הרצוי, שבו הפסטה מבושלת עד שהיא רכה אך עדיין נותנת התנגדות קלה לשן. כדי להגיע לתוצאה הזו, מומלץ לטעום את הפסטה כדקה או שתיים לפני הזמן המומלץ שכתוב על גבי האריזה, כי כל פסטה מתנהגת מעט אחרת בהתאם לעובי ולסוג הקמח ממנו היא מיוצרת.
טעות נפוצה היא לשפוך את כל מי הבישול לכיור מיד עם הסינון. כף או שתיים ממי הבישול, העשירים בעמילן שהשתחרר מהפסטה, הן תוסף מעולה לרוטב, מסייעות לו להיקשר לפסטה ולקבל מרקם קטיפתי יותר. שף איטלקי מנוסה כמעט תמיד ישמור מעט ממי הבישול לפני שהוא מסנן את הפסטה.
ולבסוף, עיקרון שמלווה את כל המטבח האיטלקי: פחות זה יותר. במקום להוסיף לרוטב עשרות תבלינים ומרכיבים, עדיף לבחור מעט מרכיבים איכותיים וטריים ולתת להם לבלוט. שום, שמן זית טוב, עגבניות בשלות ועשבי תיבול טריים כמו בזיליקום או פטרוזיליה, מספיקים כדי ליצור רוטב פסטה שמזכיר ארוחה אמיתית במסעדה איטלקית משפחתית.
